<h1>רבינו ירוחם נכ"ב ח"א</h1>
<h2>דף כא:</h2>
המקדש בחמץ משש שעות ולמעלה אפי' בחטי קרדניתא דשרירן ויבשן אין חוששין לקדושין דאיסורי הנאה נינהו פשוט בפסחים. ופרש"י מתחלת שש שעו' ולמעלה דאף על פי שהוא מדרבנן אין חוששין לקדושיו והקשו עליו בתו' ופי' רבינו תם דמיירי מסוף שש שעות ולמעלה משום דחטי קרדנייתא הוי חמץ מדרבנן שהוא חמץ נוקשא דאינו אסור מדאוריתא אלא בתוך המועד אבל בתוך כל יום ארבעה עשר אינו אלא מדרבנן ואין חוששין לקדושיו ואף על פי שאינו אלא מדרבנן אינו יכול לקדש בו. ובעל העטור כתב דמיירי מתחלת שעה שביעית ולמעלה דמותר בהנאה עד הלילה מן התורה כר' שמעון ואסור בהנאה מדרבנן ואז אין חוששין לקדושיו אבל בשעה ששית חוששין לקדושיו. ור"י כתב דמותר בהנאה לר"ש עד הלילה כאשר כתבתי בענין פסח חלק ראשון. ובעל המאור כתב כי כל היום חוששין לקדושיו כי לרבי שמעון כל היום אינו עובר עליו אבל לכתחלה אין לשהותו משש שעות ולמעלה אבל אם עבר וקדש כל היום חוששין.
